בעת שהותם של בני ישראל במדבר סיני, במשך כל ארבעים השנה, המטיר להם הקב״ה אוכל מן השמים ששמו היה ״מן״.

טעם המן כפי שהתורה מאתר אותו היה ״טעמו כצפיחית בדבש״. המן היה אוכל מיוחד וניסי, שכל טעמי העולם היו בו: אדם היה חושב על מאכל אותו רצה לטעום – וכך היה טעמו של המן.

אוכל נוסף שהביא הקב״ה לעם ישראל בשפע היה השליו, שהוא עוף שניתן להם אחרי שהתלוננו על כך שאין להם בשר ו״בלתי  אל המן עינינו״. או אז שלח הקב״ה את השליו שהגיע בכמויות אדירות עד שהגיע לגובה אמה ובמרחקים גדולים מחוץ למחנה ישראל.