המצוקה הגוברת והולכת של גרפיקאים בפרט ושל מוסדות, ארגונים ועסקים דתיים וחרדיים בכלל, בכל מה שנוגע לשמירת דרישות ההלכה, התגברה עם התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות.
גרפיקאיים שרצו ליצור עבודה המשלבת תמונות עם תוכן יהודי, נאלצו להתמודד עם חומר שרמת הדיוק היהודית והישראלית בו הייתה במקרה הטוב – מלאה בפרטים שגויים ומגוחכים (מצות ליד אזני המן!?), ובמקרה הגרוע – בעיות של צניעות, עבודה זרה וכדו׳.